כמו אור שנגזל מהלב,
מתקיים הליקוי ואומר,
אין כאן כרגע,
שום התקדמות,
לא קדימה
לא אחורה
סתם עומד וממתין.
כשהמאור הגדול יעבור
את המאור הקטן,
יתגלה האור.
עד אז הכל מוסתר,
ולא מאפשר,
שום חיזיון.
ואז נישאר
עם הטעם המר,
של החידלון,
שלא מאפשר דבר,
חוץ מלהמתין,
לסיום הליקוי.
כי אחרי הליקוי
יבוא סוף סוף האור,
אור נגוהות,
שיקרין מקצה לקצה,
לעבר האופק,
ויערום אל חיקו
את כל היופי,
שהמתין לבאות,
ונזרח מאושר.